רבי ואח' נ' הראל חברה לביטוח בע"מ ואח'

החלטה

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של ביהמ"ש לתביעות קטנות בפתח תקווה (כב' השופטת ניצה מימון שעשוע) שעניינו תאונת דרכים שהתרחשה ביום 18.11.12 ברח' הבילויים ברמת גן, ובה ניזוק רכב המבקשים אשר חנה בצד הדרך, בצידו השמאלי, ע"י הרכב המעורב - הוא רכב המשיבה 2, שפגע בו.

לאחר שהעידו נהגי הצדדים לפני בית המשפט קמא ונחקרו נגדית, ולאחר שעיין בית המשפט בתמונות הנזק וחוות דעת השמאי שהוצגה מטעם המבקשים, מצא לנכון להעדיף את גרסת המבקשים לעניין האחריות ומיקום הפגיעה, ואף אימץ בפסק דינו את מלוא סכום הנזק הישיר שנקבע בחוות דעת השמאי, וחייב את המשיבה לשלמו למבקשים בצירוף שכ"ט השמאי ואגרת בית המשפט. עם זאת, לא מצא בית המשפט לנכון לקבל את רכיב ירידת ערך הרכב בסכום שפורט בחוות דעת השמאי, וזאת משמצא כי המדובר בנזק זניח שניתן לתקנו בקלות.

קביעה אחרונה זו, של אי הכללת רכיב ירידת הערך, היא נושא בקשה זו.

תמצית טיעוני המבקשים היא, כי שגה בית המשפט קמא כשלא פסק לזכותם את רכיב ירידת הערך, זאת בהעדר חוות דעת נגדית, ויתור מצד המשיבה על זימון השמאי להעיד, והעדר כפירה מפורטת מצידה בחוות הדעת, אלא כפירה כללית בלבד. לעניין זה טוענים המבקשים, כי מקומה של אומדנא ע"י ביהמ"ש היא במקום בו לא קיימת חוות דעת או כאשר יש שתי חוות דעת ובית המשפט נדרש להכריע בינהן, ולא במצב כגון ענייננו, בו קיימת חוות דעת אחת בה לא כפרה המשיבה ולא ביקשה לזמן את עורכה, ומכאן נראה כי ויתרה על טענותיה אלה מראש או השלימה עמן.

לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה, בפרוטוקול הדיון של בית המשפט קמא ובפסק דינו, לא מצאתי להיעתר לה.

כידוע, אין על בית המשפט חובה להישען על עדות מומחה דווקא. בית המשפט הוא המכריע בשאלה, אם ואימתי תתקבל חוות דעת מומחה ומתי היא חיונית כלל, כולה או חלקה, ובית המשפט, ולא המומחה, הוא הפוסק האחרון במחלוקת המובאת לפניו.

יתרה מכך, לא בכל מקרה חייב בית-משפט לקבל את מלוא חוות הדעת המוגשת לפניו או לדחותה באופן מוחלט. חוות דעתו של מומחה איננה אלא ראיה במסגרת כלל הראיות המובאות בפני בית המשפט, ובית המשפט רשאי להסתמך עליה ורשאי לדחות אותה, כולה או חלקה, אם ראה לנכון לעשות כן בנסיבות העניין. אם לאחר שמיעת כלל הראיות בתיק נוצרת בפני השופט תמונה כוללת של הדברים, ונראה לו, שהוא יכול לברור קטעים מסויימים דווקא מחוות-דעת, הרי שרשאי הוא לקבוע ממצאיו שלא בהתאם לחוות הדעת, או מחלקה בלבד.

בנסיבות אלה רשאי היה בית המשפט לאמץ את חוות הדעת ככל שנוגעת היא לנזק הישיר ולדחות את האמור בה ביחס לירידת הערך ולא מצאתי איפוא כי שגה הוא בהפעלת שיקול הדעת המוקנה לו.

זאת ועוד, כידוע, משמדובר בקביעות המבוססות בין היתר על התרשמות הערכאה הדיונית מהראיות שבאו לפניו ובהפעלת שיקול דעתו, נמנעת ערכאת הערעור מהתערבות בממצאים אלה, אלא במקרה חריג, שאינו מתקיים בענייננו.

בנסיבות אלה ונוכח תכלית ההליך, לפיה ניתנת רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט לתביעות קטנות במשורה ובמקרים חריגים בלבד, בהם נמצאה טעות בולטת על פניה או שהמדובר בשאלה עקרונית, הרי שאלה אינן מתקיימות בענייננו ועל כן לא ניתן להיעתר למבוקש.

בנסיבות אלה נדחית הבקשה.

משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.

ניתן היום, י"ד אלול תשע"ג, 20 אוגוסט 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: